שמירה על מחממי האינפרא-אדום שלכם בחדר האמבטיה
בואו נהיה כנים: הצבת מנורת חימום בעלת עוצמה גבוהה בחדר אמבטיה זה כמו לשחק עם אש – או, במקרה זה, עם מים וחשמל. קליפה עמידה למים לבדה אינה מספיקה. כשיש אדים בכל מקום ולפעמים גם טיפות מים, קיים סיכון אמיתי לדליפת חשמל.
אם אתם רוצים רמת אמינות IP65 אמיתית, המאבק האמיתי מתרחש בנקודת החיבור בין רכיב החימום לבין מקור החשמל.
המאבק נגד לחות
הבעיה עם אדי המים היא שהם ערמומיים. הם לא פשוט חודרים פנימה, אלא חודרים דרך סדקים קטנים באמצעות כוח קפילרי. כשהלחות מגיעה לקצוות המנורה, נוצר “גשר” שמאפשר לחשמל לזרום למקומות בהם הוא לא אמור להגיע.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי סגירה אטומים ובחוטים עמידים למים. המטרה היא לוודא שהבידוד הוא מושלם. אנו אפילו מבדקים את המכשירים ברמת לחות של 90%, כדי לוודא שאין שום דליפת חשמל.
מה יש בתוך המכשיר?
אנו לא עושים פשרות בנושא החומרים שאנו משתמשים בהם. אנו משתמשים בצינורות זכוכית קוורץ עם חומרי סגירה מיוחדים. זה מונע מהגז ההלוגן לצאת החוצה ומהאדים לחדור פנימה.
החוטים גם הם חשובים מאוד. אנו משתמשים בחוטים עם בידוד סיליקון, כיוון שהם לא נשברים או מתקלפים לאחר שהמנורה מתחממת ומתקררת אלף פעמים. אנו גם מכסים את נקודות החיבור באמצעות אפוקסי או חומרים דביקים. זה מונע מהלחות לחדור לחוטים.
עצות מעשיות
אי אפשר פשוט לכסות את המנורה במכסה עמיד למים ולחשוב שזה מספיק. זו דרך לגרום לאסון.
ראשית, וודאו שהמכשיר מחובר לקרקע. ואם אתם מחברים את המכשיר לאזור עם לחות גבוהה, השתמשו ב-GFCI (מפסק זרם בעת תקלות בחיבור לקרקע). אין חריגים.
אך יש גם חיסרון שצריך לקחת בחשבון: חומרי הסגירה האטומים מונעים מהמים לחדור פנימה, אך הם גם גורמים לחום להישאר בתוך המכשיר. מכיוון שהאוויר לא יכול לזרום, הטמפרטורה הפנימית עולה מהר מאוד.
אם תשתמשו בחומרים זולים, הם יתעוותו תחת החום, חומרי הסגירה יקרוסו, והמכשיר יכשל. עדיף להשתמש באלומיניום מעובד או בפולימרים עמידים לחום. זו הדרך היחידה לוודא שהמכשיר לא יישרף.