שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – ועל טופות הרגליים שלכם
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר אמבטיה פירושה בעצם להכניס מכשיר אלקטרוני לסביבה קיצונית. בגלל האדים והמים שנופלים מדי פעם, זו סביבה קשה לקיומו של מכשיר אלקטרוני. אם תשתמשו במחמם רגיל, אתם עלולים לסבול מבעיות.
לכן אנו מעדיפים מחממים ברמת אבטחה IP55. זו דרך מעודנת לומר שהמחמם נועד לשמור על החלקים הפנימיים שלו יבשים, ועל החשמל להישאר במקומו הנכון.
התמודדות עם האדים
ניתן לראות ברמת אבטחה IP55 מעין “מגן”. היא מונעת מאבק לחודר פנימה, ומתמודדת גם עם זרמי מים בלחץ נמוך שמגיעים מכל כיוון.
כדי שזה יעבוד, אנו לא רק סוגרים את המחמם – אלא גם משתמשים בחומרי אטימה עמידים לחום, כדי שהכבלים יהיו אטומים. האדים הם האויב האמיתי כאן – אם אדים חודרים לתוך המחמם, הם יכולים ליצור מסלול לחשמל לעבור מהחוטים החיים למעטפת המתכתית. זה לא טוב.
אנו מונעים זאת על ידי הכנסת רכיב החימום לתוך מעטפת קרמית או קוורץ אטומה. כך המסלול החשמלי נשאר סגור ואטום.
הבטחה ששום דבר לא ידלוף
כשמדובר באזורים לחים, הכל תלוי בבידוד. אנו משתמשים בחומרי בידוד איכותיים לחוטים, כדי שלא יהיה שום דליפה. חיוני גם שהמחמם יהיה מחובר לקרקע. אם משהו ישתבש בתוך המחמם, רוצים שהמפסק יפעל מיד. אי אפשר שהמעטפת החיצונית של המחמם תהיה חשמלית.
אנו גם משתמשים בכבלים עם בידוד כפול, ובחומרים עמידים לרטיבות בנקודות החיבור. זה מונע מהחשמל לעבור על פני שטחים לחים.
הפשרה: חום לעומת אוויר
הבעיה היא שכשמאטמים את המחמם כדי שהמים לא יחדרו, החום לא יכול לצאת החוצה.
מכיוון שהמחמם ברמת אבטחה IP55 הוא סגור, הפנים שלו נהיה חם הרבה יותר מאשר במחמם עם מעטפת פתוחה. אם תשתמשו ביותר מדי כוח במחמם קטן וסגור, החוטים הפנימיים עלולים להישרף עם הזמן.
יש לבחור את ההספק בהתאם לגודל החדר וליכולות המחמם. וחשוב מאוד – לחבר את המחמם למפסק GFCI. כך, אם המערכת תגלה אפילו דליפה קטנה, היא תכבה את המחמם במילישניות. פשוט, בטוח וחם.