לחיממים חיצוניים יש אויב אחד גדול – המים. בין אם מדובר בסערת גשמים פתאומית או בלילה לח, הלחות תמיד מנסה לחדור לרכיבים האלקטרוניים של החיממן. ומה קורה כשהמים פוגעים בצינור הקוורץ החם מאוד, או כשהם חודרים לחוטי החשמל? זה יגרום לקצר חשמלי או לכך שהרכיב החימום יפסיק לעבוד. זה בהחלט לא מה שאנחנו רוצים כשאנחנו רוצים ליהנות ממשקה בחוץ. למניעת חדירת מים אנחנו משקיעים הרבה זמן בהגנה על האזורים שבהם הכבלים נמצאים – זו הנקודה החלשה. כדי לפתור בעיה זו, אנחנו משתמשים בחומרי סגירה שמונעים את חדירת המים. אנחנו גם עוצבנו את המארז בצורה כזו שהגשם או ספריי הניקוי לא יישארו באזור הטרמינלים. המים פשוט ינועו הצידה. אבל הערפל והקירור הם בעיות ערמומיות יותר. כשהטמפרטורה משתנה, הלחות יכולה להתגבש גם בתוך המכשיר. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים במערכות אוורור שמאפשרות לחיממן לנשום. זו איזון עדין – לאפשר לאוויר להיכנס כדי שהרכיבים יישארו יבשים, אך למנוע את חדירת המים. בלי זה, הרכיבים של החיממן יתקלקלו עם הזמן. הבעיות הקשורות לחום הבעיה היא שאם אנחנו סוגרים את החיממן בצורה הדוקה מאוד כדי למנוע את חדירת המים, אנחנו גורמים לחום להצטבר בתוך המכשיר. אם החום יהיה גבוה מדי, הרכיבים האלקטרוניים ייהרסו. כדי לפתור בעיה זו, אנחנו משתמשים במארזים מאלומיניום שמסייעים לפיזור החום, ובחוטי חשמל שיכולים לעמוד בלחץ. טיפ קטן: כשאתם מתקינים את החיממן, ודאו שה bracketים שמחזיקים אותו אינם חוסמים את נקודות האוורור. אם אתם חוסמים את זרימת האוויר, המכשיר יפסיק לעבוד בדיוק ברגע שאתם צריכים את החום הכי יותר. למה זה חשוב בסופו של דבר, חיממן יבש הוא חיממן טוב. זה לא רק עניין של מניעת תקלות ביום הראשון – זה גם עניין של עמידות לטווח ארוך. כשהרכיבים נשארים יבשים, אין סיכוי לקורוזיה איטית של הרכיבים. כך החיממן ימשיך לספק חום נעים מעונה לעונה, במקום להפסיק לעבוד לאחר חורף אחד.