למה אנו גורמים למחממי האמבטיות שלנו לעבור בדיקות קשות לפני שהם מגיעים אליכם
אמבטיות הן בעצם “חדרי עינויים” עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, שינויים קיצוניים בטמפרטורה, ואדי מים שחודרים לכל פינה.
אם המחמם לא נוצר כדי לעמוד בתנאים האלה, הוא יכשל מהר מאוד. החומרים המשמשים לאטימה נהרסים, הצינורות העשויים קוורץ נשברים, והחוטים מתקלפים. ראינו הכל. לכן אנו לא סתם “מקווים” שהמחממים שלנו יעבדו – אנו גורמים לכל מחמם לעבור בדיקות קשות של חשיפה לחום וללחות.
המאבק נגד הלחות
העניין הוא שנורה אינפרא-אדומה רגילה עובדת טוב בחדר יבש. אך באמבטיה? אדי המים הם כמו רוח רפאים – הם מוצאים את הפתח הקטן ביותר במארז וחודרים פנימה.
כשהלחות פוגעת בחוטים או בבסיס הנורה, נוצרת תהליך של חמצון. זה יוצר התנגדות חשמלית, מה שגורם לנקודות החיבור להתחמם יותר מדי. בסופו של דבר, המחמם נהרס.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחדרים מבוקרים כדי לחקות את תנאי האדים באמבטיה, אך בזמן קצר יותר. אנו גורמים למחממים לעבור חשיפה לחום וללחות קיצוניים, כדי שהם יכשלו במעבדה שלנו, ולא באמבטיה של הלקוח.
הלחץ התרמי – זה לא בדיחה
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית ובחומרי אטימה מיוחדים כדי לעמוד בחום הקיצוני. אך האויב האמיתי הוא הלחץ התרמי.
דמיינו טיפת מים קרים שפוגעת בצינור שמחומם לטמפרטורה של 500 מעלות צלזיוס… הזכוכית נשברת.
בדיקות האריכות חיים שלנו מוודאות שהציפוי של הצינור חזק, ושהמארז מונע את הצטברות המים. אנו רוצים לוודא שהמים לא יצטברו או יפגעו ישירות ברכיבי החימום.
האיזון הקשה
זו בעיה של איזון קשה. אם נאטום את המחמם לחלוטין כדי למנוע את הלחות, הרכיבים האלקטרוניים לא יוכלו לתפקד. אך אם נשאיר אותו פתוח מדי, הלחות תהרוס את המעגלים החשמליים.
זה איזון עדין מאוד.
באמצעות נתוני הבדיקות שלנו, אנו יודעים בדיוק איפה למקם את נקודות האוורור. כך המחמם נשאר יבש ובטוח, מבלי שהרכיבים הפנימיים יתחממו יותר מדי. זה פשוט עובד.